על המסלול הנטוש של שדה התעופה הישן בלב אילת, במקום שבו המריאו בעבר מטוסים לתל אביב, נרשמת בימים אלה היסטוריה ציונית ובריאותית ראשונה מסוגה. במתחם שעתיד לאכלס מבנה איקוני בן 20 אלף מטרים רבועים, החלה לפעול השלוחה הראשונה בישראל של פקולטה זרה לרפואה. במסגרת המיזם פורץ הדרך, כ-20 סטודנטים ישראלים שכבר החלו את לימודיהם באוניברסיטת דברצן שבהונגריה, צפויים להמשיך את הסמסטר השני של לימודיהם בקמפוס החדש שנבנה בעיר הדרומית, במהלך המהווה אבן דרך בשינוי פני הבריאות והאקדמיה בנגב.
התכנית השאפתנית צפויה להתרחב במהירות ולכלול כ-60 סטודנטים מדי שנה, עד להגעה ליעד של כ-300 סטודנטים לרפואה בתוך חמש שנים. שכר הלימוד יעמוד על כ-16,000 אירו בשנה, כאשר עיריית אילת כבר שוקדת על תוכנית מלגות ייעודית שתסייע לסטודנטים ותתנה את קבלתן בהתחייבות למגורים ועבודה בעיר. לצד הסטודנטים שכבר החלו את לימודיהם, כ-120 מועמדים נוספים נרשמו לקורסי ההכנה לקראת שנת הלימודים הבאה, ובאוקטובר צפויים להגיע לעיר גם כ-30 יהודים מצרפת למסלול הכנה מיוחד.
מלחמה במחסור הרפואי: בשורה חסרת תקדים לנגב
הקמת הפקולטה אינה רק בשורה אקדמית, אלא מענה קיומי למצוקה הבריאותית הקשה ממנה סובל השער הדרומי של ישראל. כיום, תוחלת החיים באילת נמוכה בכחמש שנים מאשר במרכז הארץ, ויחס הרופאים לתושב עומד על פחות מרופא אחד לאלף איש - רבע מהממוצע באזור המרכז. ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, הגדיר את המהלך כאירוע לאומי: "הקמת הפקולטה הבינלאומית לרפואה באילת היא רגע משמעותי מאוד עבור העיר ומהלך בעל חשיבות לאומית. אחרי שנים של עבודה מאומצת, אנחנו הופכים את אחד האתגרים הגדולים של אילת להזדמנות: לבנות כאן מרכז ידע רפואי, להכשיר רופאים ולחזק מפה את מערכת הבריאות לשנים קדימה".
המפתח להצלחת המיזם טמון בחיבור הקליני לבית החולים "יוספטל" ולרשת שירותי בריאות כללית. הכללית התחייבה להשקיע משאבים רבים בשידרוג בית החולים המקומי והפיכתו למוקד הכשרה קליני אקדמי, הנתמך על ידי 14 בתי החולים של הקופה ברחבי הארץ. ד״ר משה כהן, מנכ״ל "מדיקל דוקטור" ויוזם הקמת הפקולטה, הדגיש את החזון הרחב של הפרויקט: "לצד הכשרת דור הרופאים הבא של ישראל, המהלך נועד ליצור באילת תשתית אקדמית ורפואית שתחבר בין לימודי רפואה, הכשרה קלינית וצורכי מערכת הבריאות באזור, ותתרום לאורך זמן לחיזוק המענה הרפואי באילת, בערבה ובדרום".
חזון ציוני ואסטרטגיה לאומית: מפיתוח תיירות למעצמת ידע
המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של צעדים אסטרטגיים שנועדו לגוון את בסיס התעסוקה והאקדמיה באילת, מתוך הבנה כי התבססות בלעדית על תיירות מהווה סיכון לאומי. משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, בהובלת השר יואב קיש, העניקו החרגה מיוחדת שאפשרה לפתוח תכנית פרה-קלינית של אוניברסיטה בינלאומית, על מנת לצמצם את תופעת "בריחת המוחות" והצורך של צעירים ישראלים ללמוד רפואה בחו"ל. השר קיש ציין כי "החלטת המל״ג היא צעד משמעותי בחיזוק מערכת הבריאות וההשכלה הגבוהה בישראל, ובמיוחד בעיר אילת. אנו מחויבים להמשיך להרחיב את לימודי הרפואה כדי לתת מענה למחסור ברופאים ולצמצם את הצורך של סטודנטים ישראלים לצאת ללימודים בחו״ל".
מבחינה היסטורית, אילת נתפסה במשך עשורים כאי מבודד בקצה הדרומי של הנגב, המרחב הרפואי המרוחק ביותר ממרכזי העצבים של המדינה. הקמת הפקולטה החדשה לצד מכוני המחקר הפועלים בעיר בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות הימית, יוצרת אקו-סיסטם אקדמי וטכנולוגי חדשני. שילוב הכוחות בין מוסדות בינלאומיים בעלי שם כדוגמת אוניברסיטת דברצן לבין הממסד הרפואי הישראלי, הופך את הערבה והדרום מפריפריה מקופחת למוקד משיכה לצעירים, חוקרים ומשקיעים מכל העולם.
מבט לעתיד: הפקולטה כמנוע צמיחה דרומי
במבט קדימה, הפקולטה לרפואה באילת אינה מיועדת להישאר רק כמוסד הוראה, אלא להפוך למרכז מחקר ופיתוח שימשוך אליו חברות טכנולוגיה רפואית והייטק בינלאומיות. היזמים מתכננים להקים לצד הקמפוס הלימודי מרכז חדשנות ביו-רפואי, שינצל את התנאים הסביבתיים והאזוריים הייחודיים של מפרץ אילת. בנוסף, המיזם כבר מצליח למשוך עשרות פרופסורים ורופאים בכירים מגמלאים במרכז הארץ, המוצאים באילת הזדמנות חדשה לתרום מניסיונם העשיר ולהוביל את דור העתיד של הרפואה הישראלית.
הפיכת החזון האקדמי למציאות בשטח היא הוכחה נוספת לכך שפיתוח הנגב והרחבת האחיזה האזרחית בשער הדרומי של ישראל אינם גזירת גורל אלא מדיניות מתוכננת. ככל שהקמפוס באילת יילך ויבנה, הוא יעניק לא רק מענה רפואי איכותי לעשרות אלפי תושבי המרחב ומיליוני התיירים, אלא יבסס את אילת כעיר מטרופוליטנית עצמאית, אקדמית ומובילה - הגשמה מודרנית של החזון הציוני בערבה ובנגב.