צעד משמעותי לפיתוח מרחב דרום: המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העניקה אישור עקרוני לתזכיר התכנון להקמת היישוב הקהילתי החדש "אשל הנשיא" בנגב המערבי. ההחלטה, שגובשה והובלה על ידי משרד הבינוי והשיכון באמצעות המינהל לענייני הכפר, מגיעה לאחר בחינה מעמיקה בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הולנת"ע). אישור זה סולל את הדרך לתחילת הליכי התכנון המפורטים וקידום סטטוטורי בוועדה המחוזית דרום.
היישוב החדש עתיד לקום בתחום השיפוט של המועצה האזורית מרחבים, בצמידות דופן לכפר הנוער החקלאי הוותיק אשל הנשיא. בשלב הראשון, התוכנית מגדירה היקף בנייה של כ-500 יחידות דיור בעלות אופי כפרי-קהילתי. המודל התכנוני שנבחר מתבסס על יצירת קשרי גומלין הדוקים בין היישוב החדש לבין כפר הנוער הקיים, תוך שילוב תחומי החינוך, החקלאות והתעסוקה, וניצול יעיל של תשתיות אזוריות קיימות לטובת התושבים החדשים.
במשרד הבינוי והשיכון הדגישו עם קבלת האישור כי הרחבת נקודות ההתיישבות בפריפריה היא יעד לאומי קריטי שנועד לתת מענה לעליית ביקוש הדיור ולחזק את חבל הארץ הדרומי. גורמי המקצוע במשרד ציינו כי הקמת יישובים במתכונת זו מהווה מנוע צמיחה אזורי, המאפשר למשוך אוכלוסייה צעירה ואיכותית ומבטיח את ביסוסן של קהילות חזקות בנגב בעשורים הקרובים.
כפר הנוער אשל הנשיא, שהוקם בשנת 1951 ונקרא על שמו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן, שימש במשך עשרות שנים כמוסד חינוכי וחקלאי מוביל, אך נותר מבודד יחסית במרחב הגיאוגרפי שבין באר שבע לאופקים. הפיכתו לעוגן שבצמוד אליו יצמח יישוב קהילתי חדש מיישמת את עקרון התכנון המודרני של "צמידות דופן" - הרחבת המרקם הבנוי הקיים במקום פיזור נקודות התיישבות מבודדות בשטחים פתוחים לגמרי.
האישור הנוכחי לא הושג בקלות, שכן הוא עמד במרכזו של ויכוח תכנוני וסביבתי ממושך. גורמי מקצוע מסוימים וארגוני סביבה, ובראשם החברה להגנת הטבע, התנגדו בעבר למהלך בטענה שיש לרכז את כל משאבי הפיתוח והבינוי בתוך הערים הגדולות באזור, דוגמת אופקים ונתיבות, כדי למנוע פרבור ולשמור על השטחים הפתוחים. מנגד, עמדת משרד הבינוי והשיכון והנהגת המועצה האזורית מרחבים הדגישה כי על מנת לנצח במערכה הדמוגרפית על הנגב, המדינה חייבת להציע תמהיל מגורים מגוון. הניסיון בשטח מראה כי משפחות צעירות רבות, אנשי קבע ובעלי מקצועות חופשיים מחפשים דווקא את האופי הקהילתי-כפרי, ובלי מענה מותאם בנגב - הם עלולים להישאר במרכז הארץ.
במבט צופה פני עתיד, היישוב החדש צפוי להוות חוליה מקשרת חיונית ביצירת רצף התיישבותי ישראלי רציף ויציב בדרום. מגמת מוסדות התכנון בשנים האחרונות, הנעה לקראת אישור מבוקר של נקודות קהילתיות חדשות לצד עיבוי הערים, מוכיחה את עצמה ככלי יעיל לחיזוק המשילות, הפיתוח הכלכלי והביטחון האישי בפריפריה.