האבק מזירות הפגיעה בשכונת יוספטל בדימונה ובמתחם טללים בערד עוד לא שקע לחלוטין, אבל בשטח כבר נרשמת תפנית דרמטית. במקום קירות מחוררים, תשתיות רעועות ותיקונים קוסמטיים זמניים, ייבנו בשני היעדים האסטרטגיים הללו בנגב כ-760 דירות חדשות גדולות ממה שהיה במקור ומצוידות בממ"ד כמובן. המהלך הכלכלי והתכנוני חסר התקדים יוצא לדרך הודות לתוספת תקציבית ייעודית של 100 מיליון שקלים במסגרת חוק השיקום, המאפשר להפוך את נזקי הלחימה למנוף פיתוח עירוני רחב היקף.
התוכניות המאושרות מעניקות מענה כולל במקום 253 הדירות שנפגעו במהלך מבצע "שאגת הארי" ומבצע "עם כלביא". בדימונה, התוכנית שרוכזה סביב הרחובות יגאל אלון, מתתיהו הכהן והמכבים תכלול הקמת כ-280 יחידות דיור חדישות לצד הסדרת שטחי ציבור, חניה ונגישות. בערד יוקמו כ-480 יחידות דיור במתחם טללים, תוך איחוד מגרשים ויצירת רציפות בינוי מודרנית.
"כשחוקקנו את חוק השיקום, היה לנו ברור שאי אפשר להסתפק רק בתיקון נקודתי של הנזק ובשיטת 'טלאי על גבי טלאי' ולפי החוקים הרגילים של ימי שגרה", מסביר יוזם החוק, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר. "המנגנון שקבענו בחוק מראה כעת תוצאות בשטח: חיבור הכוחות בין מס רכוש, הרשות להתחדשות עירונית ואגף התקציבים מאפשר לתת תוספת תקציבית של 100 מיליון שקל שהופכת פרויקטים תקועים בפריפריה לכלכליים. המטרה היא לקחת את ההרס, לקצר בירוקרטיה, ולהפוך לימון ללימונדה - עם דירות חדשות, חזקות וממוגנות למען התושבים".
גם בהנהגת השטח בדרום מברכים על המעבר המהיר משלב החקיקה לביצוע. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, הדגיש את החשיבות הקהילתית והאסטרטגית של המהלך: "האישור המהיר של תוכנית השיקום לשכונת יוספטל הוא בשורה גדולה לתושבים שנפגעו ולכל העיר דימונה. מהרגע הראשון היה לנו ברור שלא מסתפקים רק בתיקון הנזק, אלא מנצלים את ההזדמנות להתחדשות אמיתית של השכונה, עם תשתיות מודרניות, מרחב ציבורי איכותי ובנייה בטוחה ומתקדמת יותר".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אשר עמד בראש הצוות המייעץ המיוחד שהמליץ על ההכרזה, הוסיף: "התוכניות שאושרו הן הרבה מעבר לשיקום - מדובר במהלך שמנצל את רגע המשבר כהזדמנות לתכנון מחדש ואיכותי יותר של המרחב העירוני".
המודל הכלכלי שמפצח את אתגר ההתחדשות העירונית בנגב
משך שנים ארוכות, פרויקטים של התחדשות עירונית נותרו כמעט בלעדיים לאזורי הביקוש במרכז הארץ. הסיבה לכך פשוטה: ערכי הקרקע הנמוכים בנגב ובגליל לא איפשרו ליזמים פרטיים להגיע לכדאיות כלכלית ללא צפוף קיצוני או סבסוד עמוק. חוק השיקום החדש מייצר לראשונה מודל של "איגום משאבים" שמפצח את המכשול הזה בדיוק. על ידי שילוב בין כספי מס רכוש, תקציבי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והשלמה ממשלתית מועדפת, המדינה מכניסה את היד לכיס ומבטיחה את היתכנות הפרויקטים בפריפריה.
מעבר להיבט הכלכלי, החוק כולל בשורה חברתית ומשפטית ראשונה במעלה: קיצור לוחות הזמנים התכנוניים להפקדה בתוך חצי שנה ולאישור בתוך שנה, לצד מנגנון Buy-out ייחודי. מנגנון זה מאפשר לתושבים שאינם מעוניינים להמתין להשלמת הבנייה לקבל פיצוי כספי מוקדם ולצאת לדרך חדשה. המהלך בדימונה ובערד מוכיח כי חיזוק הנגב אינו נמדד רק בדיבורים על פיזור אוכלוסין, אלא ביצירת מענה תכנוני וביטחוני מקיף שמעניק לתושבי הדרום את האיכות והביטחון שמגיעים להם בדין.